התלבטות

התלבטות וחשיבה הן כמעט מילים נרדפות. כשאנו חושבים וחושבים במילים אז לכל מילה יש גם מילה אחרת. לכל תענה יש תינה נגדית. לעתים התענות הנגדיות אינן נשמעות. הן שמורות בפנים אך הן קיימות.

אני לא מסוגל להגמל מעישון

אני לא רוצה להגמל מעישון! ....טוב לי עם זה. דוקטור, אני פשות אוהב לעשן

     לכל אחד שנגמל מהעשון יש נסיון של אמירות כאלה או דומות להן. פעמים רבות אני שומע את זה מאנשים שהגיעו לשפל בבריאות. העור שלהן צהוב. הנשימה שלהם קשה. הם מפחדים. הם לא מאמינים בעצמם. הם מכורים. אדם מכור פיתח את היכולת המדהימה להתכחש לעובדות, להמציא תירוצים אקזוטיים ולהדחיק את חרדת הנזק מהסם. אפשר לאומר שזה מנגנון טבעי של הגנת הסם על עצמו על חשבון האדם. בשביל לצאת מזה, בשביל להתחיל לפחד מהדברים האמיתיים צריך קצת אומץ. לפעמים - רק לפעמים אלוהים נותן אותו למכור, רגע של צלילות הדעת שיכול להניק את הצעד הראשון לגאולה.

אני מתלבט אם להפסיק לעשן.

האם זה טבעי להתלבט אם להפסיק לעשן או לא? 

כל אחד מאיתנו שידו נגעה בעישון, בשלב מסויים עובר את השלב של התלבטויות.  אני רוצה ... אבל שמעתי שזה מזיק ...אבל מה אכפת לי..... אבל דוד שלי חתף אוטם....  אבל יש כאלה שחותפים ולא מעשנים.  וכן הללה  עד....  עד שבן אדם מבשיל  או ... או שלא.  

1-  קיים מעגל טבעי של שינוי של החוקרים פרוהסקה ודיקלמנטה, המשותף לכל אדם מכור ומושטת על מחקר קודם כל באנשים מכורים לסיגריות אך גם במכורים לחומרים אחרים.  השינוי מתפרס על פני שנים או חודשים אך בדרך כלל לא ימים. עם זאת אדם יכול לעבור משלב לשלב תוך ימים או אפילו מידית, במיוחד באירוע שמשתף אותו רגשית. 

שלב ראשון  נקרא טרום הירהור.  בשלב זה אדם לא מתלבט.  הוא פוחד משינוי ולא כל כך מוכן לשמוע ולקבל אינפורמציה על הנזקים של העישון.  רוב הקולות בליבו עסוקות בהמצעת הסברים ורציונליזציות, למה זה טוב לעשן. 

שלב שני. (מבקר יקר, יתכן שאם הגעת לדף הזה,- מקומך כאן) נקרא  שלב  הירהור. 

בשלב זה האדם מתעניין באינפורמציה  אך אינו יודע באמת אם הוא מוכן לפעולה או לא.  חברה, אף אחד לא יודע לפני שהוא עשה צעד ראשון!

שלב שלישי  והוא נקרא הכנה:  שלב זה מתחיל מהצעדים המעשיים הראשוניים לשינוי ובקבוצות גמילה מעישון הוא מתחיל מהתרגילים הראשוניים ומקביעת תאריך הפסקת העישון.   לב הולך אחרי מעשה.   קודם תעשה -אחר כך תרגיש! 

שלב רביעי: שינוי.  הכונה היא  שאחרי שאדם החליט לעשות משהו (הכנה) ועשה את המשהו הזה ובעקבות העשיה יש שינוי בתת מודע והאנרגיה של התלבטות יורדת.  האדם מתמקד  יותר ויותר  ב"איך" במקום "מה" ו"האם".  

התלבטות ועשייה הן שתי תוכנות של המוח שמדכאות אחת את השניה.  עשייה דוחה התלבטות. בשלב הזה ל"כוח הרצון" יש הרבה יותר כוח והשפעה. 

השלב החמישי הוא תחזוקה שהאדם צריך להחזיק בענוה מסויימת ולא לחשוב שהוא יותר חזק מהתמכרות.

אני רוצה להסתקל על הדברים שנאמרו לעיל מהיבט נוסף (2) - והוא  הראיון שהתלבטות היא תכונה טבעית ובסיסית של השכל של אדם. השכל לעומת ה"לא מודע"  הוא  חשיבה יותר מילולית ומתכננת. השכל מסביר,  לכן הוא פילפולי מטבעו. אם אני קורא למשהו לבן, אני מתכוון שקיים משהוא לא לבן וכן הללה  לכן ניגודים והתלבטויות תבועים בטבעו. 

יש אנשים שנקראים אנשים מעשה שהם יודעים בשלב מסויים לסים בצד את החשיבה ופשוט לצעוד קדימה.  יכולת זו קיימת במדיה כזו או אחרת אצל כולנו, לכן יש לנו תקוה.  כל אחד יכול לצאת מכבלי ההתמכרות ולהתקדם למטרות שהשכל  ינסח ויפרט.